מצגת נפלאה על הספרשקופיות מרהיבות, איורים ושאלות הבנה — בכל מכשירלחץ כאן ◄

הוֹדָאַת אָדָם הָרִאשׁוֹן

מדוע "טוב להודות לה'" היה הדבר הראשון שאמר אדם הראשון לאחר שנתקבלה תשובתו
מאת: הרב יהודה טאוב

🎧 להאזנה לשיעור המקורי בקול הלשון: לחצו כאן

לחץ כדי להתחיל האזנה, או לחץ על כל פסקה כדי להתחיל להקריא ממנה
1.0×
גודל טקסט: 100%

📑 תוכן העניינים

הקדמה

מובא במדרש: לאחר שחטא אדם הראשון בעץ הדעת, נחרד ועשה תשובה, והקדוש ברוך הוא קיבל את תשובתו. תיקון גזרת המוות עצמה נשארה, שהרי היא נקבעה על כל העולם — אך את החרטה ואת התשובה קיבל הקדוש ברוך הוא. וכיוון שנתרצה אדם הראשון לפני בוראו, פתח ואמר את המזמור המוכר לנו, "מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת", הפותח במילים: "טוֹב לְהֹדוֹת לַה', וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן". ויש לשאול: מה הקשר בין קבלת התשובה, שמחה עצומה כשלעצמה, לבין המילים הראשונות שבוחר אדם הראשון לומר — דווקא "טוֹב לְהֹדוֹת לַה'"?

פרק א

ההודיה ששומרת על העלייה

📖 בפרק זה:

מדוע דווקא הודיה, ולא דבר אחר

אדם עושה תשובה, מתחזק, מתרומם — כפי שכל אחד מאיתנו חווה בחודש אלול ובימים הנוראים: ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה. אבל אחר כך יורדים מיד לימים רגילים. וכאן היצר הרע מפיל את כל כוחו כדי להוריד אותנו מכל מה שקיבלנו, ועושה זאת בדרך פשוטה: הוא מכניס לאדם ספק — "תראה מה יצא מכל הקבלות שלך, תראה איפה אתה עומד עכשיו" — וממילא, קל להכניס טיפה של יאוש או עצבות, וזה כבר מספיק כדי להחליש את האדם.

אחת הדרכים המיוחדות ביותר להתמודד עם זה, היא כלי ההודיה. הודיה פירושה: שאדם מכיר בתוך תוכו בדברים שהקדוש ברוך הוא נותן לו. רגע שאדם רק מכיר, עוד לפני שהוא עושה משהו נוסף, הוא כבר בתחושת רוממות: "הנה הקדוש ברוך הוא לא עזב אותי. למרות שאולי ירדתי קצת, למרות שלא הצלחתי בכל מה שקיבלתי על עצמי — הנה, כמה דברים הוא עוד נותן לי!"

מהחגים לימי החול — איך לא ליפול

הכול תלוי בהתבוננות. וככל שאדם מתבונן — הוא רואה יותר. ככל שהוא רואה יותר — הוא מודה יותר. וככל שהוא מודה יותר — הוא שמח יותר. ואם הוא שמח יותר — כל הרוממות והחיזוקים נשארים איתו, והוא נשאר קרוב לקדוש ברוך הוא.

וזה מה שאדם הראשון מלמד אותנו: הוא עשה תשובה, חזר לקדוש ברוך הוא, התרומם מהחטא. אבל השאלה הגדולה היא — כיצד לשמר את זה, שהיצר לא יבוא שוב? אמר אדם הראשון: "טוֹב לְהֹדוֹת לַה'" — זה הדבר הראשון: להתבונן על הדברים הטובים שהשם נתן, ולהודות. להתבונן ולהודות, להתבונן ולהודות — זה הכלי שיכול לשמר את הרוממות. אדם שמתרגל לראות דברים טובים שהשם רוצה לו, ולהודות עליהם באופן טבעי, בלי מאמץ רב — נהיה אדם שמח יותר, קונה לעצמו מידת עין טובה, ומרגיש כל הזמן שהוא מקבל.

ובפרט בתחילת זמן החורף, כשאין הרבה חגים וזמנים שבהם אפשר להתרומם, ואדרבה — יש יותר הסתגרות, קור, ימים קשים — דווקא כלי ההודיה יכול לחמם ולהרים אותנו לדרגות גבוהות. יהי רצון שנתחזק תמיד בכלי הנפלא הזה, ונתקרב על ידו לקדוש ברוך הוא בכל עבודתנו.

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. בראשית ג, ו–כד (חטא עץ הדעת ותשובת אדם הראשון)
  2. מדרש (מובא ברש"י ובמפרשים) — אדם הראשון ותיקון מזמור שיר ליום השבת
  3. תהלים צב, ב ("טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון")
▲